מטרות התרגיל

• התלמידים יכירו את הזרם האמנותי "פופ ארט" ואת האומנים הבולטים: רוי ליכטנשטיין ואנדי וורהול.
• התלמידים יספרו על האומנים הפופולריים שהם אוהבים.
• התלמידים יתנסו בהבעה עצמית מילולית בזמן הדיון על העבודות.
• התלמידים יתנסו בטכניקת ההדפס מונוטייפ.

ציוד וחומרים:

דימויים מודפסים מתחומי תרבות שונים, מפות או כיסוי לשולחנות, צבעי גואש, מכחולים, דימויים ודפסים/ז'ורנלים*, שקפים בגודל A4, מים, כלים למים, דפים גודל A4, מגבות ידיים (בד ונייר), שיפודים.

הכנות: נכסה כל שולחן באלבד או ניילון.  בשולחן המרכזי נסדר את הצבעים, מכחולים וז'ורנלים.

*לפני השיעור נבקש מהתלמידים לשלוח דימויים מעולם התרבות הפופולרית שמעניינים אותם. נדפיס את הדימויים בגודל A4 ונביא לכיתה.

תרגילי הדפס מונוטייפ

מהלך השיעור (90 דקות):

פתיח: נפזר על הרצפה דימויים מתחומי תרבות שונים (מוזיקה, קולנוע, אופנה, אמנות) מהעשורים השונים של המאה ה-20 והמאה ה-21 (שנות ה-50, שנות ה-70, שנות ה-90, שנות ה-2010 ו-2020) בארץ ובארה"ב. נבקש מתלמיד אחד לסדר את הדימויים לפי קטגוריות שהוא בוחר לסדר. נשאל את התלמיד מה הרציונל שלו לסדר שהוא בחר. נשאל: "האם יש מישהו שהיה מסדר את הדימויים אחרת?" ונבקש לסדר בצורה שונה. נשאל את הכיתה: "איזה דימויים מופיעים כאן? על מה הם מדברים?"

נדבר על השתנות האופנה והתרבות, מה הם הגורמים להשתנות זאת לפי דעתם של התלמידים? נציג בקצרה גם את הסתכלות שלנו על השאלה: אמנים רוצים לבלוט, ליצור חדשנות, נאבקים בממסד האמנותי השמרני ובדרכי ביטוי המקובלות בחברה. האמנות שלהם בהתחלה לא מובנת, לא מקובלת ונחשבת לאוונגרדיסטית (חלוצית). עם הזמן מבקרי האמנות, המעמד הגבוה והחברה מקבלים את תפיסתם של האומנים האלו ועכשיו גל האוונגרד החדש מורד בהם.

נציג את נושא השיעור: אמנות פופ ארט – זרם אמנותי שהתפתח בסוף שנות ה-50. אמני פופ ארט הכניסו לעבודתם חומרים מעולם התרבות הפופולרית (קומיקס, פרסומות, שחקנים וכו'). העבודות שלהם היו צבעוניות ובולטות מאד, האמנים השתמשו בדפוס (אנדי וורהול) או ניסו לחקות את הדפוס (רוי ליכטנשטיין). נציג כמה עבודות של האומנים.

תרגול טכניקת המונוטייפ (מונו – אחד, טייפ – סוג – אחד מסוגו). טכניקת הדפס שמאפשר ליצור הדפס ייחודי שלא ניתן לחזור עליו.

• נבקש מכל תלמיד להניח כתם צבע על השקף, עליו לשים בנקודות או פסים צבע קונטרסטי אחר, להניח מעל את דף ומפעילים לחץ עם הידיים. מרימים את הדף מניחים ליבוש.  מנקים את השקף בעזרת המגבת.
• נבקש להניח על השקף הנקי כתם צבע אחר ועליו לחרוט עם שיפוד. ניצור הדפס, נניח ליבוש וננקה את השקף.
• ניצור פטרן – נמלא את השקף בצורות שונות בצבע אחד. נניח את ההדפס הראשון על הפטרן ונדפיס אותו.

נתבונן בתוצאות ונעזור לתלמידים המתקשים.

התנסות:

• כל תלמיד בוחר דימוי מודפס או דימוי מז'ורנל (או כמה דימויים).
• נניח את הדימוי על השולחן, ומעליו שקף.
• נתחיל למלא את השטחים בצבעים. נבקש להשתמש גם בנקודות (כמו רוי ליכטנשטיין) וגם בכתם (בדומה לוורהול) . עובדים בצורה מהירה שהצבע לא יתייבש.
• מעל השקף מניחים דף לבן, מפעילים לחץ עם כף היד ומרימים את ההדפס.
• מתבוננים על ההדפס: מה היה מוצלח? מה פחות הצליח? איך אפשר לשפר? מה אפשר להוסיף? מניחים את ההדפס להתייבש בצד, מנגבים את השקף ועושים הדפס חדש ומשופר (ניתן לבחור דימוי אחר או לחזור על אותו הדימוי).

נתן אופציה לעבור על ההדפס עם עט פיילוט בשביל להוסיף פרטים קטנים.

סיכום: נחזיר את כל החומרים למקום, נסדר את השולחנות ונסכם את התרגיל: נבקש מכל תלמיד להניח את ההדפס הכי מוצלח במרכז הכיתה ולספר על הדמות שהוא בחר. מי זה? למה הוא בחר בו? איזה תכונות יש לאדם הזה שנותנות לתלמיד את ההשראה? נדון בשאלה: האם יותר קל לנו למצוא מחנה משותף ולהתחבר עם אנשים שאוהבים אותם הזמרים/שחקנים או לובשים סגנון לבוש זהה לנו? או יותר מעניין להכיר תרבויות זרות לנו?