ציוד וחומרים:

בריסטולים שחורים, תמונות פורטרטים מודפסים בשחור לבן (גיוון בדמוית – ילדים/מבוגרים/נשים/גברים/צבע עור וגזע מגוונים), מספריים, דבק סטיק, גואש (כחול כהה, תכלת, לבן, ורוד, אדום, כתום ולבן), מכחולים, פלטות, כלים למים, סמרטוטים לנקיון.

מבנה השיעור:

1. פתיחה: נשאל שאלות פתוחות ונפתח דיון (נעשה סבב שהתלמידים ישתפו).

• מה הופך דבר ליפה?
• מה יפה בעיניכם?
• מה מכוער בעיניכם?
• האם דבר מכוער יכול להיות יפה?
• מה משמעות המילה עיוות? (ניגע בנקודה שעיוות זה דבר שהוא תמיד ביחס לדבר מסוים שאנשים רואים בו כנורמלי).

2. השראות: נתבונן בציורים של פרנסיס בייקון ולאחר מכן בסדרת ציורים של פיקאסו ונשאל:

• מה העיוות שהם יצרו ומה התחושות שהוא מעביר?
• מה העיוות מאפשר?

האמנים יצרו סדר חדש דרך עיוות ובלאגן והצליחו להביא איזשהו עולם פנימי או כמה נקודות מבט על אותה דמות.

נתבונן בשתי עבודות של פיקאסו: אחת מהתקופה הכחולה ואחת מהתקופה הורודה ונספר לתלמידים על התקופות שהוא חווה וכיצד דרך הצבעים הוא בחר לבטא את זה. מה לדעתכם הוא חווה בתקופה הכחולה? ובורודה? אנחנו הולכים להתנסות בזה גם בעצמנו.

3. יצירה: כל תלמיד יבחר תמונה של דיוקן שיש בבופה החומרים, יקח בריסטול שחור, טוש, מספריים ודבק סטיק.

ההנחייה: לגזור בזיגזג את הדמות ל2-3 חלקים ולהדביק מחדש את הפאזל בצורה עקומה על הבריסטול השחור. לעבור עם טוש על הקווים של הפאזל ולחלק את הפנים לצורות דרך המשך של קווים בפנים (לדוגמא הקו של הפה ממשיך לצורה, או קו הגבה ממשיך עד שהוא נפגש בקו נוסף).

4. לאחר החלוקה כל תלמיד חושב על הדמות שיצאה לו, האם היא בתקופה ורודה בחייו או דווקא בתקופה כחולה ביחס לשיחה ששוחחנו על פיקאסו, בוחר פלטת צבעים בהתאם ולוקח דף עיתון, פלטה, מכחול, וכוס עם מים לשולחן. יוצר כמה שיותר גוונים מהפלטה שיצאה לו וצובע כל חלק בפורטרט בצבע אחר. כשהוא מסיים הוא שוטף את המכחול ויכול ליצור דמות נוספת. אם אתם לא רוצים להשתמש בגואש אפשר בטושים אבל תכינו הגשה עם טושים בצבעים מגוונים של כחולים/קרים וורודים/חמים.

5. ניקיונות: שטיפת פלטות ומכחולים, ריקון מים, סמרטוט על השולחן

6. התבוננות ביצירות: תלמיד בוחר יצירה שתפסה לו את העין ומשתף מה עניין אותו או משך אותו בה, מי שצייר משתף איך היה לו ובוחר יצירה נוספת שאהב וכן הלאה.